אז הנה הסתיים עוד מחנה אימון של תחילת העונה.שלושה ימים של נפח בעיקר, הרבה מישורים, הרבה רוחות, מעט עליות פה ושם ואחת שתיים עליות, לא משהו מיוחד שרכב "פורד קונקט" אפור לא יכול לו. בשונה משנים קודמות העדפנו שהפעם נתרכז דווקא בפיתוח הסבולת... למה ? (הרי זה מנוגד לתיאוריות החדשות ש....). נכון, זה מנוגד לשיטת אימון חדשה לפיה פועלת הקבוצה מאמצע העונה הקודמת (POWERWATTS), לפיה יש דגש רב יותר על עצימות ופחות על נפח. זו גם הסיבה שהעדפנו דווקא הפעם לשים דגש על הנפח....בו אנחנו פחות נוגעים. מכמה סיבות :
1. להוכיח לחברי הקבוצה שבעזרת אימוני עצימות ניתן לרכב גם הרבה וגם מהר (יחסית למי...? כמובן, לעצמינו).
2. לגבש את הקבוצה, מבחינה חברתית ומבחינה מקצועית (שרוכבים חדשים ילמדו את רזי רכיבת הכביש הקבוצתית).
3. המסלול המישורי יחסית לכיוון דרום למעשה הכתיב זאת (במסלול הררי, נאלצים "לשחרר" רוכבים חזקים לנגד שעון בעלייה, הפעם הם פשוט יותר "אכלו" רוח מלפנים)
4. לוח התחרויות הקרוב אינו מצריך כניסה לאימוני סבולת מהירות או כוח בשלב כה מוקדם כרגע.
במחנה האימונים השתתפו בין 12-15 רוכבים (12 בכל שלושת ימי המחנה), לצערנו לחלק מחברי הקבוצה לא התאפשר להצטרף (מה לעשות, כולם אנשים עובדים בעלי משפחה).
ביום חמישי - מסלול – מושב גינתון – שדה בוקר. מסלול גבעות אשר עבר דרך נחשון, שמשון, אמציה, סנסנה, להב, באר שבע, כביש 40, ירוחם ועד לשדה בוקר. סך הכול 174 ק"מ של מסלול רווי רוחות פנים ורוח מזרחית, אשר רק בחלק מהכבישים (היותר צדדיים ומרוחקים) התאפשר לנו לרכב באלכסונים (רכיבה לא פשוטה בהחלט).
ביום שישי – מסלול טיול חווייתי כמעט, משדה בוקר, ניצנה, עזוז, קדש ברנע, הר עריף, מצפה רמון וחזרה לשדה בוקר. סך הכול גם כן 174 ק"מ (רוחות פנים קשות בכביש הגבול – כביש 10).
ביום השלישי – שדה בוקר – מושב גינתון, דרך צאלים, צומת אורים, אופקים, צומת בית קמה, שדרות, קריית מלאכי, כביש 3, נחשון ועד לגינתון. סה"כ 191 ק"מ מאוד מהירים יחסית.
בכל יום הקפדנו על מספר דברים :
כקבוצה קטנה, היינו צריכים כל רוכב ורוכבת שהשתתפו במידה ויכולים לעלות לפנים ולתת את העבודה המדויקת והנכונה והמספיקה לו, כדי למשוך את הקבוצה בקצב הנכון ולסיים את היום בצורה המהירה והבטוחה ומעבר לכך...לסיים כקבוצה אחת. היה מעניין לראות, כי דווקא ביום הראשון בו הרוכבים היו רעננים היו יותר מתפרקים לאחור שהיו צריכים עזרה בדראפט קצר על הרכב, או שלבסוף עלו לרכב לאחר שאפסו כוחותיהם (בקילומטרים האחרונים), או שהח"מ לא הרשה להם להמשיך יותר (אין טעם בלהיות גיבור באימון ולהגיע לבד לאחר כולם....אנחנו באימון, לא בתחרות). וביום השני ואפילו בשלישי, למרות שתנאי הרכיבה היו לא קלים, רוכבים פחות חזקים למדו לעלות בתורם ולמשוך את הפלטון, אבל יותר מזה, הם ידעו מתי לרדת ולשבת מאחור.
כך היה שהיום הראשון (174 ק"מ) הסתיים במהירות ממוצעת של 27.7 קמ"ש (1727 מטר טיפוס + רוחות פנים וצד). היום השני (174 ק"מ) לעומתו הסתיים עם 1592 מטר טיפוס ו 29 קמ"ש ממוצע (רוחות הצד והפנים המשיכו להצליף). יחד עם זאת ההבדל הגדול הוא שביום הראשון נשרו לאחור יותר מפעם אחת כ 5 רוכבים. ביום השני...רק 2. ביום השלישי שהיה הקר מבין כולם והפעם גם מעט גשום המסלול – 191 ק"מ אורכו עם 688 מטר טיפוס והפעם רוח גב קלה, ממוצע המהירות עלה ל 34 קמ"ש ומספר הנושרים לאחור – 1 בלבד.
נתונים סטטיסטים נוספים:
שעות שינה – ממוצע שעות השינה במחנה – 7 שעות (כאשר נכלל הערב של יום רביעי בבית, בו ישנו בממוצע כ6 שעות...) הקפדנו במחנה האימונים על שנת צהריים וכמובן – משטר של תרגילי גמישות, מתיחות ושחרור. דופק ממוצע של כלל הרוכבים היה 136 (יש לזכור שבכל יום האנשים התעייפו ודופק ביום השני והשלישי מושפע מרמת ההתאוששות מיום קודם). הספק ממוצע (3 רוכבים בלבד) 52% מסך הספק ס.ח.ח. (20 דק טסט). הקפדנו לשקול את הרוכבים בתחילת הרכיבה ובסיומה, כדי לבדוק באם הרוכבים שתו מספיק נוזלים, כמה קלוריות הם צרכו (בעיקר שתייה פחות במזון) וכמה פעמים הם הטילו את מימיהם ואיזה צבע היה לשתן שלהם (בהיר או כהה).
מן הסתם, היה קשר ישיר לעובדה שמי שאכל בצורה נכונה ושתה מספיק מים התאושש טוב יותר. מעבר לכך, מי שהתלבש טוב יותר, רכב בצורה חסכונית ונכונה, הרגיש טוב יותר בסיומה של הרכיבה. כמו כן ביצענו סקר "כיצד הרגשת בסיומו של היום" ונראה שמיום ליום, למרות שנעשה קשה יותר ויותר, האנשים הרגישו יותר טוב ויותר טוב (ממגוון סיבות, חלקן כבר הוזכרו מעלה).
למטה – מצ"ב נתונים יבשים אודות הרוכבים בקבוצה (ממוצע של הרוכבים אשר השתתפו במחנה האימונים). רואים לגמרי שנפח האימונים שעשו מאפשר לבצע מחנה אימונים כגון זה של 540 ק"מ בקצב של מעל 30 קמ"ש (12-15 רוכבים), למרות שבמהלך השבוע רוכבים בסך הכול 243 ק"מ בממוצע.
תודה רבה לרוכבי מומנטום היקרים, נותני החסות : אתר הרים, סגלבייקס, שמרים נמסים 'עולה-עולה' וחברת רודי פרוג'קט. מגזין אופניים מצטרף לברכות ומזכיר שבגיליון פבראור תתפרסם כתבתה המלאה של איילת ניר על מחנות האימונים
מאת: אלעד פלטין, צילומים איילת ניר ואלעד פלטין
