top_logo.png

______ ____ _____ _______-01_1.jpg

 



        

בארבע עיניים עם גל פרידמן

22.JPGאת גל פרידמן אין צורך להציג. הגולש המצטיין, שהיה למדליסט הזהב האולימפי הראשון והיחיד של ישראל, נצפה לאחרונה בתדירות גבוהה במסלולי המירוצים בתחרויות אופני ההרים, ממוקם היטב בדבוקת העילית המקומית. זה אינו עוד ראיון שעוסק בזכייה במדליה האולימפית, התהילה, הקריירה ועוד. זהו ראיון על אופניים נטו. גל מספר על תחילת דרכו בענף, על עיסוקיו בתחום בימים אלה ועל התוכניות לעתיד. גל פרידמן שלא הכרתם.

אהלן גל, ספר לקוראים על עצמך ואיך הגעת לאופניים.

"שלום, שמי גל פרידמן, אני בן 29 ואני גר בקיבוץ שדות ים בשנתיים האחרונות. במקור מכרכור. התחלתי לרכוב בשנת 95’. אז הייתי רוכב שעה-שעתיים בכל פעם בתור אימון ארובי שהחליף את אימוני הריצה שנדרשתי לבצע כחלק מאימוני הגלישה. הכרתי את רענן ג’אנח שהיה אז עם עודף משקל רציני והצעתי לו לרכוב על אופניים, וכך התחלנו את דרכנו בענף הרכיבה יחד.

במהלך השירות הצבאי שלי כספורטאי מצטיין בצה"ל, הייתי עושה רכיבות שחרור יחד עם רענן. הרכיבות אז היו רכיבות ללא שום קושי טכני אמיתי ואני הייתי מאוד זהיר בכדי שלא לגרום לפציעה מיותרת שתשבית אותי מגלישה.

בשנת 96’, כאשר התאמנתי לקראת אולימפיאדת אטלנטה, עשיתי הפסקה זמנית עם הרכיבה. כאשר חזרתי מהאולימפיאדה רענן לקח אותי איתו לרכיבה של שלוש וחצי שעות וניסה לפרק אותי, ולמען האמת גם די הצליח. רענן משך אותי להתחרות איתו ואני הסכמתי. תחרות האופניים הראשונה בחיי נערכה ביער בן שמן ולא היה בה אף קטע טכני. רענן היה המדד מבחינתי ליכולת הרכיבה שלי. במהלך התחרות אני הייתי בורח בעליות ורענן היה עובר אותי בירידות. בסוף הוא סיים לפני".

 מתי התחלת להתחרות בתחרויות אופניים בצורה רצינית?

"בשנת 2000 לקחתי פסק זמן של שנה מהגלישה. בחודש יוני באותה השנה הצטרפתי לאימונים של קבוצת רוכבי ת"א עם נמרוד דובינסקי בירקון. התחרות הראשונה שלי היתה ביער אודם. אז החלפתי את ה-Klein Mantra הישנים שלי בסנטה קרוז סופר לייט חדשים שהוסיפו לי המון ביטחון בקטעים הטכניים. סיימתי במקום השלושים בעילית והייתי מרוצה מהמיקום שלי, שהיה באמצע טבלת המסיימים.

באוגוסט כל החבר’ה טסו לאירופה ואני המשכתי להתאמן עם נמרוד בארץ, ובספטמבר החלה ליגת הקיץ באופני הרים. סיימתי בעשירייה הראשונה ברוב המירוצים ובתום הליגה דורגתי במקום השביעי כללי בדירוג העילית.

בשנת 2001 חזרתי לגלוש ובהתאם הורדתי את עצימות האימונים ברכיבה. דרשו ממני שאפסיק להתחרות במירוצי אופניים מחשש שאפצע ולכן הפסקתי להגיע למירוצים".

 שקלת בשלב מסוים בקריירה להתמקצע ברכיבת אופניים?

"אף פעם לא חשבתי בצורה רצינית על מעבר לתחום האופניים. הרכיבה היתה עבורי תמיד בגדר תחביב".

 אתה מאמין כי לרכיבה יש קשר להצלחה שלך באולימפיאדה?

"הרכיבה תרמה לי רבות. היא עזרה לי לשפר את הסיבולת האירובית וגם חיזקה אותי מבחינה מנטלית. בגלישה יש חלק גדול שבנוי מטקטיקה וממזג אוויר.

מה שאני אוהב ברכיבה על האופניים זה שהכושר הגופני שלי יכול לבוא לידי ביטוי בצורה מדויקת. בעלייה ארוכה מי שמטפס טוב הוא מי שמנצח, אין חוכמות".

 למה עדיין אין לנו רוכבים בטופ העולמי, כמו שאתה עשית בתחום הגלישה?

"תראה, אני התחלתי לגלוש בגיל 7 ובגיל 13 כבר הייתי סגן אלוף עולם לנוער עד גיל 19.

חייבים להתחיל בגיל צעיר בכדי להצליח. התשתית חייבת להיות גדולה ורחבה ומשם יגדלו האלופים. הגיוס לצה"ל גם הוא יוצר בעיה בקרב הספורטאים שנמצאים בשלב החשוב ביותר בהתפתחות שלהם. השנה שבה התגייסתי לצה"ל היתה השנה הכי גרועה בקריירה שלי.

למרות זאת, הגדולה של ספורטאי היא לדעת להתמודד גם עם מצבים לא נעימים ולהפיק מהם את המקסימום בשביל להשיג את המטרות שלו".

 אז מתי נזכה לראות רוכב ישראלי באולימפיאדה?

"אני מאוד מקווה שנראה רוכב עושה את הקריטריון לבייג’ין ואולי בשנת 1912??? כבר להצליח. אני חושב שצריך להקל את הקריטריון של הוועד האולימפי הישראלי לקריטריון הבינלאומי וזאת כדי להקל על הכניסה של רוכב לאולימפיאדה.

זה בטוח לא דבר שקורה בין רגע וכנראה שלא נראה מחר רוכב בטופ העולמי. יכול להיות שאחד הרוכבים הצעירים שאני מאמן היום, זה שהתחיל לרכוב אתמול, יהיה האלוף הבא.

בשביל שזה יקרה צריך לשנות פאזה. הרוכבים פה צריכים להבין שאנחנו לא פחות טובים מאף אחד מאירופה, יש לנו כאן מזג אוויר אידאלי לאימונים ועם הרבה סבלנות ועבודה נכונה, גם הרמה תעלה בהדרגה.

כשאני רוכב עם חבר’ה צעירים כמו נמרוד ובועז חמו ואיתי גרואג, אני מבין שלי יש עוד המון מה להשתפר מבחינת רמת הרכיבה ואפשר לראות איזה פוטנציאל אדיר יש לחבר’ה האלה להגיע לרמה הגבוהה ביותר בעולם. למעשה, כמו בכל תחום, גם כאן הדור הבוגר מכין את הקרקע לדור הצעיר.

אני מאוד מעריך את החלוצים, כמו דרור פקץ’, דור דבירי, דויד רזניק ועמוס וולף, שגם אם היו שם כבר רוכבים לפניהם שעשו מאמצים דומים, הם ממשיכי הדרך והם סוללים כרגע את אבני היסוד שיקלו על אלה שיבואו אחריהם".

 ראינו אותך מסיים במקום השני בעילית במירוץ ה-Up Hill באילת, האם זוהי הצהרת כוונות לקראת העונה הקרובה? אולי תהיה גם ההבטחה הישראלית בתחום הרכיבה?

"תראה, אני משתדל להיות מאוד ראלי. אם הייתי היום בן 20 יכול להיות שהיה לי סיכוי בעזרת אימונים רבים להגיע לאירופה ולהצליח שם. אני רוכב על אופניים מכיוון שאני מאוד אוהב את ספורט הרכיבה. בגיל 29 אין לי סיכוי ממשי להגיע לרמה הגבוהה ביותר בעולם בתחום הרכיבה ולכן אני גם לא מתיימר להגיע לרמה כזאת. במירוץ אופני הרים אני בדרך כלל חלש בקטעים הטכניים ולכן למירוץ ה-Up Hill היה אופי שהתאים לי.

אני עובד כרגע בסבלנות בלי לחץ בכדי שאוכל להתבלט בתחרויות השיא של סוף העונה – לקראת אליפות ישראל באופני הרים".

 אתה מרגיש כי הגלישה תורמת לך בתור רוכב אופניים?

"האמת היא שלא ממש".

 אז בימים אלה, במה אתה עוסק יותר – בגלישה או ברכיבה?

"דגם המיסטרל שעליו גלשנו עד היום שונה וכרגע אני ממתין להגעת הגלשנים החדשים לארץ. לאחר האולימפיאדה היתה לי נפילת מתח שהיא רק טבעית אחרי שהשגתי את המטרה שהיתה פסגת החלומות והשאיפות שלי בתור ספורטאי עד אותו הרגע.

כיום אני משתדל בעיקר לצבור שעות על האופניים, יוצא שאני מתאמן בין 12 ל-14 שעות בשבוע. כרגע אני עובד בעיקר על בניית הבסיס הארובי. בנוסף, אני מדריך פעם בשבוע נוער בסיכון בגלישה ובאופניים. לפני כחודשיים פתחנו קבוצת רכיבה בקיסריה, ואני גם נוסע לחו"ל לעתים די תכופות".

 לשם מה הנסיעות לחו"ל אם לא למטרת אימונים?

"אני יוצא לחו"ל לעתים תכופות מטעם קרן שנקראת ’קרן היסוד’. קרן היסוד היא קרן שמטרתה לאסוף תרומות לישראל מתורמים יהודיים בחו"ל. במהלך הנסיעות אני משתתף בסדרה של הרצאות כאשר קהל היעד העיקרי הוא גופים יהודיים ותורמים פוטנציאליים לישראל מכל העולם. חזרתי עכשיו מכמה נסיעות באירופה מטעם הקרן, בתכנון גם לנסוע לאוסטרליה ולארצות הברית".

 נשמע מעניין, מה אתה יכול לספר על הקבוצה החדשה בקיסריה?

"בסוף שנת 2000 הצטרפתי לקורס מאמני אופניים במכון וינגייט.

לא עסקתי באימון בתחום האופניים מאז סיום הקורס למרות שמאוד הייתי רוצה לקדם ולפתח את הענף. לפני כחודשיים פתחתי יחד עם יובל אחי ועם יעקב (קוקי) יהב את הסניף של מועדון ’רוזן&מינץ’ בקיסריה. הקבוצה עוד לא מגובשת אך היא לאט לאט תופסת נפח. המטרה היא להגדיל את הקבוצה לקראת הקיץ עם דגש על הגילאים הצעירים – ילדים, אפרוחים וקטקטים שהם דור העתיד - האלופים הבאים".

 מספרים עליך שאתה יבבן משקל, מתי נדבקת במחלה?

"אני אוהב אופניים קלים, מודה. נדבקתי בשיגעון הזה לפני כמה שנים. הייתי מרים שני זוגות אופניים בעלי שלדה זהה שעליה מורכבים חלקים שונים ולא הבנתי איך זוג אחד שוקל 2 ק"ג יותר מהזוג השני. התחלתי לחקור את העניין ונהייתי קצת פריק של חלקים קלים".

 על איזה אופניים אתה רוכב היום?

"אני רוכב היום על Santa Cruz Blur כאופני טיולים, על אופני ש"מ עם 3 אינץ’ מאחור של חברת Extra-Lite כאופני מירוצים קלים ששוקלים פחות מ-9 ק"ג (!!!) ואני מתאמן הרבה על ה- Seven DOU שעליהם התחריתי בשנה שעברה. בכביש אני רוכב על Look 585".

 מה דעתך על הרוכבים שמשקיעים כספים רבים וחיים ומתאמנים באירופה רוב השנה?

"אני מאוד מעריך אותם, הם יודעים שהסיכוי שלהם להגיע למקצוענות ולטופ העולמי הוא לא גבוה אך למרות זאת הם משקיעים את כל מאמציהם במטרות שלהם ובמה שהם אוהבים ומאמינים.

הרוכבים האלה זוכים בהרבה דברים שלא מודדים דווקא בהישגים. הם מרוויחים ערכים רבים וניסיון מהסוג שצוברים רק במירוצים ובשעות על גבי שעות של אימונים. אפילו אם הם ייכשלו בדרך להשגת מטרותיהם אז הדור הצעיר שיבוא אחריהם יצליח יותר בזכותם ובזכות הניסיון והידע שהם יעבירו הלאה".

 איפה אתה רואה את ענף האופניים בעוד 10 שנים?

"אני רואה שענף האופניים היום הוא בדרך נכונה - משנה לשנה הרמה עולה וכולם משתפרים. אני זוכר את הרמה לפני ארבע שנים בעילית: אז כל מי שרצה לרכוב במקצה קצת יותר ארוך יכול היה להתחרות בעילית יחד עם הרוכבים ששאפו להיות ברמה הגבוהה ביותר.

הייתי מנותק מהענף במשך כמה שנים ובראייה לאחור אני יכול לראות כי הענף עשה קפיצת מדרגה משמעותית בין אם זה בארגון מירוצים, בנפח הרוכבים ובצד המקצועי".

 ומה דעתך על תופעת החומרים האסורים בענף?

"תופעת השימוש בחומרים האסורים היא תופעה מוכרת בספורט המקצועני בכלל ובענף האופניים המקצועני בפרט. אני עושה הפרדה בין שני סוגים של חומרים אסורים לשימוש: הסוג הראשון הוא החומרים שנמצאים בכל ארון תרופות ביתי אך נמצאים ברשימת החומרים האסורים ולכן אסור לספורטאים להשתמש בהם גם לא בתמימות (לדוגמה אקמול). הסוג השני הוא למעשה הסמים והחומרים שכל מטרתם היא שיפור יכולות הספורטאי והם גם המסוכנים ביותר מבחינה בריאותית. שימוש בחומרים מן הסוג הזה יכול להביא ספורטאי למוות מהתקף לב פתאומי בגיל 40 רק משום שבגיל 20 הוא חלם על מקצוענות.

בעיני הספורט מתחיל מתרבות פנאי וממשהו שאמור לעשות אותך בריא, וההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת היא להתרחק מזה כמו מאש. אני מקווה שעם הגברת האכיפה על ידי הוועד האולימפי ואיגודי הספורט בכל רחבי העולם התופעה תדעך עד למספר חריגים קטן".

 מה דעתך על כך שהאיגוד השתמש במותג גל פרידמן בכדי לקדם את ענף האופניים בארץ?

"בעיני כל דבר שעוזר לקדם את הענף הוא טוב. אני מאוד אוהב את הענף ואת הרכיבה על אופניים ואני שמח שאני יכול לעזור בצורה כל שהיא לפיתוח הענף שאני מתחבר אליו ומאמין בו".

לסיכום, כמה שאלות קצרות:

 אופניים – כביש או שטח?

"גם וגם, כל אחד בפני עצמו הוא עולם ומלואו. הייתי רוכב הרבה יותר כביש אם זה לא היה כל כך מסוכן בארץ. אני מקווה שבעוד כמה שנים יהיה יותר בטוח לרכוב על הכבישים בישראל ואני אוכל לעסוק יותר בתחום זה".

 שיכוך מלא או זנב קשיח?

"שיכוך מלא!! בבארי לקחתי את אופני הזנב קשיח של אח שלי וממש סבלתי מהם. היכולת לשבת ולפדל על אופני שיכוך מלא היא מדהימה, בייחוד כשיש היום אופני ש"מ יעילים וקלים מספיק בשביל להתחרות עמם בכל רמה".

 גלישה או אופניים?

"אופניים זה תחביב עבורי וגלישה זה מקצוע".

 איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?

"איפשהו בארץ, הכי טוב בלטוס לחו"ל זה לחזור לארץ".

 עוד משהו שאולי שכחתי לשאול?

"הרבה הצלחה לכל הרוכבים בשנה הקרובה. אני מאחל לנו שנה בטוחה ללא תאונות אופניים בכבישים וללא פגיעות מיותרות".

פורסם לראשונה במגזין אופניים גיליון 104

 
Share

 MIRI2.jpg

 

 

ofanaim_magazin199.jpg

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

panaracer.jpg

facebook.jpg

small_baner_motoofan.jpg

 

קוראים כותבים

מצאת מסלול רכיבה מענין? צילמת וידאו מגניב? הצטרף לקהילת הכותבים של אופניים! הצטרפותך תאפשר לך להוסיף ב"אזור הפרטי" אשר יופיע כאן כתבות ומסלולים, להשתתף בפורום אופניים, לנהל בלוג רכיבה, לקנות בחנות שלנו ולקבל עדכונים למייל בנושא אופניים

הניוזלטר שלנו

לקבלת עדכונים במייל על הנושאים הכי מענינים, המבצעים הכי חמים והחדשות האחרונות בנושא אופניים, הרשם לניוזלטר:

galil_ole_small.jpg

3PERY.jpg